הומאופתיה קלאסית היא שיטת רפואה המתבססת על עיקרון ריפוי דומה בדומה, עיקרון הפוך מהשיטה המוכרת של הרפואה המערבית. השיטה הקונווציונלית המערבית היא ריפוי בשונה – אם יש עודף – נחסיר, ואם חסר – נוסיף, אם יש שלשול נעצור, ואם יש עצירות נשלשל.
השיטה ההומיאופתית הפוכה: אם יש שלשול נטפל בתרופה שדווקא יוצרת שלשול (אצל אדם בריא). אבל אצל מי שסובל מהשלשול התרופה ההומאופתית תקרא למנגנון הריפוי הטבעי לטפל בבעיה.
טיפול הומאופתי הוא דחיפה קטנה שגורמת לגוף לייצב את עצמו לחזור לאיזון. התרופה ההומאופתית דוחפת לאיזון, ולהעלמת הסימפטום.
התרופות
ההומאופתיה מתבססת על חומרים מהטבע, צמחים מלחים, מינרלים. מחומרים אלה מכינים בשיטה מיוחדת של מיהולים רבים וניעורים תרופות מאד עדינות, שמשפיעות ברבדים עמוקים ומביאות להטבה שמורגשת בגוף ובנפש.
התאמה אינדיבידואלית
הצלחת הטיפול תלויה במציאת התרופה הנכונה לאדם המסויים, כדי להניע אצלו כוחות ריפוי ואיזון. כאן נדרשת יכולת מיוחדת, ניסיון ואמפתיה כדי שיוכל להביא את עצמו ללא חשש.
אחרי לקיחת התרופה ההומאופת עוקב מקרוב אחרי תהליכי הריפוי כך שכל התערבות נוספת אם צריך - נעשית בזמן הנכון.
טיפול בשורש הבעיה
הטיפול מחזק כוחות פנימיים ואלו מסוגלים לקדם ריפוי במקום שעד כה היה "תקוע", "מנותק" פגוע, וללא אפשרות לעבד את הפגיעה. כשישנם כוחות חדשים מתחיל תהליך של עיבוד והשתחררות ממה שהיה עד כה במצב סטטי, והשינוי מורגש בשינוי ביחס לעצמי, בלחץ נפשי, ביחס לאחרים, במצב רוח ובאנרגיה, וכמובן בהיעלמות הסימפטומים.
טיפול אקוטי וטיפול כרוני
הומאופתיה היא שיטת רפואה אלטרנטיבית יחידה שיש ביכולתה לתת מענה גם למצבים כרונים (כלומר מצבים מפריעים שהפכו חלק מהחיים, כמו למשל מיגרינות, דלקת במעי, כאבי מחזור וכו) וגם למצבים אקוטים (דלקות למיניהן, חבלות, וירוסים, פציעות כוויות וכו).. ההשפעה במצב אקוטי היא מהירה ויעילה. לפעמים במהלך טיפול במצב כרוני יכול לחזור "מצב אקוטי" (למשל דלקת בדרכי השתן, או כאב אוזנים) שטופל לא נכון (הודחק למשל באמצעות אנטיביוטיקה) ואז נכון לטפל הומאופתית, אם אפשרי ואם יש צורך בטיפול, כדי לא להדחיק את מה שהגוף מנסה לעשות (הסבר במאמר "ריפוי או הדחקה" ברשימת המאמרים)..
התרופות ההומאופתיות זולות, כשרות, יעילות, מיוצרות ממקור טבעי ולא ממכרות, והמחשבה ההומאופתית מאמינה בהשבת הבריאות על ידי ניצול יכולת ההבראה של הגוף ליצור תהליך בו ההדחקות (טיפולים שעבדו כנגד הגוף, אם נעשו בעבר) מוסרות, והאיזון (שהוא הבריאות) מושג.
